את האמת...
יש מקום בבית שהוא אינטימי יותר מחדר השינה?
זה החדר הכי אישי שדורש שקט, שלווה ודיוק ואולי זה יפתיע אותך, אבל ליהדות יש הרבה עקרונות עיצוב שמתאימים גם לאנשים שפחות מאמינים - אבל יודעים לזהות כשמשהו מרגיש נכון.
הגישה האנרגטית לגביי עיצוב חדר השינה לפי היהדות מאוד דומה לעיצוב לפי הפאנג שואי וזה הגיוני, כי יש לא מעט קווי דמיון בין שתי הגישות.
שתיהן מסכימות שהחלל והאדם קשורים זה לזה, ההבדל הוא רק מה משפיע על מה:
בפאנג שואי מתחילים מהחוץ פנימה, מסדרים את הסביבה כדי לייצר איזון בתוכך.
ביהדות זה ההפך: מתחילים מהפנים החוצה, מאזנים את הכוונה כדי שהסביבה תשקף את זה.
במקום לעשות דברים על אוטומט, עושים את זה עם מודעות לאיך אנחנו רוצים להרגיש בחדר השינה.
לא מסדרים - מכוונים.
גם המסורת מבינה שהמיקום, האור והאווירה משפיעים לא רק על הנראות של החדר, אלא על איך שהוא גורם לך להרגיש.
על פי הקבלה, ראש המיטה צריך לפנות דרומה כי זהו כיוון של חסד וברכה.
אם זה לא מסתדר אפשר גם לכוון אותו לכיוון מזרח, כיוון זריחת השמש, וזה מסמל התחלה חדשה.
מה פחות מומלץ? מערב. שקיעה וזה.
זה אולי נשמע סמלי, אבל מי שחי את עולם העיצוב יודע שכיוון באמת משנה הכול, אור הבוקר שנכנס מהצד הנכון יכול להפוך חדר שלם מחשוך למואר, ולא רק פיזית.
מראות בחדר השינה לפי היהדות? ביג נו נו.
מבאס? תלוי את מי שואלים.
לפי הקבלה בזמן השינה חלק מהנשמה נודדת מהגוף כדי להתחדש, והמראה, שמשקפת דמות חסרת חיים, עלולה “לבלבל” את האנרגיה הזו וליצור חוסר שקט רוחני.
בקיצור, משהו בהשתקפות הזו בלילה פשוט לא רגוע, היא שוברת את השלווה שהחדר אמור לשמור עליה.
אגב, גם בלי קשר ליהדות זה פשוט הגיוני: תנועה, השתקפות ואור בלילה זה כל מה שמפריע למוח לנוח.
אז מראה בחדר זה לגמרי מאסט, אבל על קיר צדדי.
לפי היהדות, חדר השינה הוא לא המקום להוכיח טעם טוב אלא מקום שבו צריך טעם עיצובי רגוע.
הכול צריך להרגיש רך, שקט ובלי תחרות על תשומת הלב שלך.
מה יכול ללכת? בדים בגוונים טבעיים, עץ, אור נעים ומינימום חפצים.
זה לא כדי ליצור עיצוב נקי אלא כדי לאפשר שקט אמיתי.
זו הסיבה שהתפיסה היהודית מזכירה לפעמים תפיסה מודרנית של מינימליזם, רק ששם זה אסתטיקה, וביהדות זו משמעות פנימית.
או איך לא לעצב עין הרע?
עין רעה = ראייה שלילית, קנאה, תחושת חוסר.
עין טובה = ראייה נדיבה, פתוחה, שמחה בחלקה.
חלל שמאפשר אור, נשימה ותנועה חופשית הוא לא רק יפה, הוא גם מרגיש נכון.
לא במובן של "לא יקרה לך עין הרע", אלא במובן של אנרגיה בריאה, מקום שלא לוחץ, לא חונק, לא מתחרה, כי עין טובה מתחילה במקום שבו מפסיקים להרשים ופשוט מאפשרים ליופי להיות.
אז מה זה אומר?
לא אומר להוציא חפצים, אלא לתת מקום,
להעדיף אור טבעי על תאורה חזקה,
לבחור במרקמים רכים כמו בד בוקלה, בצורות עגולות שמרגיעות את העין ובצבעים שעושים לך טוב בלב תשומת לב.
בסוף, עיצוב טוב, ממש כמו אמונה, לא נמדד בכמה הוא יפה, אלא בכמה טוב הוא גורם לך להרגיש,
כי חדר שינה לא צריך להיות רק מקום לישון בו, אלא מקום שמחזיר אותך לעצמך.